הי כולן,

אמצע הלילה.התעוררתי עכשיו אחרי שנרדמתי ב8 יחד עם אורי ,תוך כדי קריאת "ליאת והשנורצ"
הינו באמצע קריאה של איזה ספר אחר אבל אז היא אמרה שהיא מתגעגעת לסבתא שולי שנתתנה לא את הספר הזה ,אז אולי נקרא קצת בו.

יום אסל יום בסל.

יום ראשון היה מושלם! היום הכי טוב שהיה לנו מאז שנחתנו באנטרטיקה הזו. נסענו בבוקר למוזאון הילדים בעיר.נכנסנו ב11 ויצאנו ב4 .
היום עבר בלי שנרגיש. בעצם ,חזרנו והרגשנו סוף סוף כמה כיף לנו לבלות כמשפחה
רונה היתה בעננים רצה בין הפעילויות ,מתגלגלת מצחוק ומובילה את האחיות שלה ביד ממקום למקום.
הינו במופע על גאז ורקדנו והשתוללנו (לירית ,סליחה שהתנתקה השיחה).
אורי העירה שהזמרת ה"אתיופית" לא כ"כ יפה ובכלל היא לא מבינה למה ה"אתיופיות "לא מתלבשות יפה.
העברתי לה את השיעור האמריקאי הראשון שלה ב"פוליטקלי קורקטיות" .
קודם כל הם לא אתיופים ...בקשר לטעם בבגדים ,ניסיתי להתחמק:)

הלכנו אח"כ לאכול במסעדה איטלקית בברודווי ו69. בחיים לא הייתן מבחינות במסעדה הזאת בטיול אקרעי ברחוב ,צריך לרדת 8 מדרגות אבן צרות לתוך כוך תת קרקעי
שבסופו מחכה מסעדה כשרה-איטלקית. הגענו 10 דקות לפני שהמקום הפך לבית משוגעים...
מסתבר שיש הרבה יהודים שומרי כשרות בעיר הזאת ושהשעה 5:10 ביום ראשון אחה"צ זו השעה המועדפת לצאת לאכול אוכל איטלקי כשר.
הבנות שתו שוקו חם ופסטה פנה -בינונית לגמרי ,עמית הזמין פיצה-בינונית לגמרי,ואני אכלתי סלט -שהיה סבבה י.
בתחרות למצוא את מסעדת הבית שלנו שתחליף את "פסטה מיה" אורי סיכמה: ככה -ככה (תדמינו את זה עם פרצוף של אורי).
 בהתאם לנסיבות זה התאים בול!
בקצה הרחוב מהמסעדה ממש בשדרה הסמוכה, נכנסנו למגנוליה לקנות קאפקייקס לארוחת בוקר של יום שני...

הקאפקייקס היו הדבר היחיד הטוב ביום שני
בין היתר :אורי היתה אצל חברה,אני הלכתי לראות לרונה גן,וכולם השתגעו בבית.
בגן היתה גננת בת 100 במבנה בן 200 עם ילדים כ"כ רגועים שנראה כאילו דפקו לכל אחד רטלין וחצי על הבוקר עם החלב.
סיפרו לי בגאווה שהילדים אוכלים שם צהריים:פעם בשבוע מקבלים פיצה ובשאר הימים פרנץ טוסט. אבל תמיד חותכים גם ירקות ...נו באמת.
קבעתי עוד 3 פגישות בגנים אחרים,בתקווה לטוב...

היום עמית יצא מוקדם לעיר ובעקבות ארועי אתמול החלטתי שלא חשוב מה עושים,העיקר שזה לא יהיה בבית.
משהוא בחימום על גז הזה מאדה לכולנו את הסבלנות .
נכנסנו לאוטו ונסענו לגן חיות בברונקס.
לא לפני שבררתי עם מותר לי לצאת עם סיסיליה בלי שתעצור אותי משטרה ותדרוש קנס של 10000 ש"ח
תודה לחברתי רותם אבואהב מהגי.פי.אס. כי באמת שאין לי מושג איך הגענו לשם.
הינו לבד במינוס 88 מעלות בהאכלה של כלבי הים.נראה לי שהחיות לא בנו על קהל היום והיו די מופתעים שהגענו..
הגן חיות מקסים ,אפילו היה סרט ב4 מימדים על ההרפתקאות של דורה ודייגו באנגלית ובספרדית-אז סיסיליה היתה בעננים שהיא סוף סוף מבינה משהו.

הגענו הביתה והכנתי קציצות ברוטב ופתיתים.
האמת שיצא פצצה :הייתי מאד גאה בעצמי.כמו שאורי אמרה :"אמא כל הכבוד,תמיד יש פעם ראשונה".

כל יום לומדים משהו חדש-בסיסי: מהילדות המופלאות האלו,מהחוויה המופרעת הזאת ומסיר מלא בקציצות
שמזכיר לכולנו את החיים שלפני כל זה...

נשיקה,חיבוק וגעגוע.

הילה.

נ.ב.לאור הבקשות משתדלת להעלות תמונות לפיסבוק מחויותינו בעיר הגדולה.