הי כולן,
ידוע שמוצ"ש הוא הזמן הכי מדכא בשבוע(את זה שולמית קבעה בשרות לאומי).
איזה געגוע!!!
הבנות יוצאות מחר לשבוע חופש.קוראים לזה פה "חופשת חורף" ואני לא מבינה ממתי אצל היהודים יש חופשים לפי עונות.זה לא אמור להיות רק לפי חגים?
בקיצור, השבוע הולך להיות שמח בנמל...

ביום חמישי היתי עם רונוש בחוג "מוזיקה ביחד"-ממש הרגשתי אם טריה שלוקחת את ביתה היחידה והמושקעת לחוג ב"דיאדה.
האמת שנראה לי שגם רונה הופתעה מההשקעה הזו והתמוגגה מכל רגע.
אחרי שהיא עברה את המחסום הראשוני של לשבת עם כל המטפלות ההיספניות והשחורות (סליחה,אפרו אמריקאיות) והילדים היפנים.בשם היאקוקו.
היא קפצה ורקדה עם מטפחות וכדורים לצלילי שירים בספרדית שעם היתי מבינה אותם הם בטח התרגום  החופשי של "יונתן הקטן".
אורי הלכה לחברה אחרי בית ספר,שלא יודעת מילה בעיברית. כשבאתי לקחת אותה הן ישבו ושיחקו בבובות .
מדהים איך שילדים מדברים בשפה בסיסית ובלתי אמצעית,בלי מחסומים של איך אני נשמעת? או מה יגידו?פשוט,במחוות של הגוף ובקול ראשוני וקסום.

בשישי יצאנו לעיר.כי אמרתי לעמית שעוד דקה אחת  לבד עם רונה בפרבר הזה ואני משתגעת...
האויר בחוץ היה קפוא ,ממש אפשר להרגיש את האיברים מנסים להזרים את הדם עד לקצות האצבעות בלי שהוא יקפא בדרך.
ויש מצב שאצל רונוש -שלא מוכנה בשום אופן לכפוף כפפות,זה באמת קרה.
עצרנו בבית קפה שנראה כמו החלום האדום עם הנקודות הלבנות של גלית ושלי.(תמונות בפיסבוק)
אם אני חשבתי שיש גבול לשגעון הקאפקייקס שלי-טעיתי בגדול.בקפה "מגנוליה" בקולומבוס ו70 יש מקדש לסוכר ,חמאה וורוד
ולכל זה יש -תעודת כשרות!!!בכל זאת יש דברים טובים באמריקה.

שבת בצהריים הינו מוזמנים לאסתי ואיתי שוורץ.לפי החישוב של עמית הינו אמורים להגיע ב23 דקות שהפכו ל48 דקות.
כולל הסבר מפורט לליה שעם היא תתעקש לעשות פיפי בדרך הטוסיק שלה יקפא!!
היה ממש כיף.הם מקסימים והחבורה שלהם מדליקה.
וגם היה אוכל ממש טעים.אסתי כ"כ עוזרת לי פה,בהתחלה התלושה הזו.כך שבלי להרגיש ,בדברים הקטנים היא ממש מושיע.

זהו,עכשיו מוצ"ש.הצינון שלי החמיר ואני מרגישה נאחס.
וכרגיל ברגעים כאלו אני בטוחה שאני מפתחת מחלה ממארת-פולניה.
ובכלל איך עושים פה בדיקות דם?לא לכולם יש אידס?

כל כך מתגעגעת לכולכן
רק ללהתקשר ולא להרגיש שאני השיחה מרחוק.
נמשיך לדבר בקו החם של ה03
תודה לכל מי שניסתה ..זה מאד כיף וגם עובד!!!

אהבה גדולה.
הילה