הי כולן,
מה נישמע?עוד יום לחופש של הבנות.
נוסף על ה"סאנדיי"מחר יש חג ("פרזידנטס דיי"), שזו בעצם מסיבת יומהולדת לכל הנשיאים של ארה"ב
תחשבו על חג מקביל בארץ שבו חוגגים יומהולדת למשה קצב.
מה היתם מכניסות לשקיות הפתעה?
בכל מקרה ,זאת עוד הזדמנות לסיילים וחגיגות.
ביום חמישי היה יום שימשי וחם ראשון (חם=אפשר ללכת ברחוב בלי לקבל כווית קור)
אז יצאנו לכוון העיר כדי ללכת למוזאון ל"נשיונל היסטוריה",בדרך הבנות ראו גן שעשועים והעיניים שלהם נדלקו
בסוף נשארנו שם שעתיים ואח"כ הלכנו לאכול במסעדה לצמחונים או מה שנקרא פה וויגאן,שזה "צימחוני קיצוני"(הסברים אצל גלית).
ניסינו לזרום עם זה אבל בשלב הקינוחים על בסיס סויה כבר אי אפשר היה להעמיד פנים שזה טעים.
הילדות אכלו נגיסי סויה -"שניצלונים". במסגרת התוכנית לשיתוף פעולה המשפחתית שלנו אורי הסכימה לציין שיכול להיות שזה מזכיר לה עוף.
שבת היתה רגועה ,יעל באה עלינו ובבוקר הינו מוזמנים למשפחה מהשכונה.ו
הגענו לאחוזה ענקית,עם אולם ספורט אולימפי וברכה מקורה במרתף, אבל אנשים צנועים ומיוחדים.יש להם 6 ילדים והם גרים בתוך הטירה הזו
בסוג של סגפנות נזירית.
כל הארוחה חשבתי לעצמי: "שעמית כבר יגיד משהו" כי כמה שאני אתאמץ בסיטואציות כאלה האנגלית שלי נהיית עילגת
ואני לא מצליחה להוציא משפט אחד בלי להיתקע.
גם לא ממש היה נעים שאורי אמרה:"אמא האוכל ממש מגעיל,אין לי מה לקחת" ,זה לא היה נראה לי הרגע המתאים להסביר לה שהם מבינים עברית.
למרות שבעיני הסלט אבוקדו ואשכולית אדומה היה מצויין,אבל אני יכולה להבין למה הבנות שלי לא נגעו בזה.
ליקוש היתה קצת מסכנה,היא חיכתה ללכת לחברים האלו שלושה ימים.היא לא הפסיקה לדבר על זה,
כי סוף סוף הולכים לחברה מהגן שלה.אבל כשהגענו היא לא הצליחה להבין מילה ממה שהיא אומרת והחברה די זנחה אותה.
הרגשתי שזה נגע לה בעצב חשוף וכל הדרך חזרה היא נורא בכתה ,בכי כועס ופגוע שלא יודע להגיד בגלל מה הוא בא...
במוצ"ש שי דוידוביץ שנמצא עכשיו בארה"ב קפץ עלינו והיה ממש כיף.
אני חושבת שזה פתאום הזכיר לאורי את הבית ובפעם הראשונה מאז שהגענו היא פרצה בבכי היסטרי של געגוע.
סיכום השבת:בכי...
מזל שיש לנו כבר מנהג קבוע-כל מוצ"ש רואים את הדיסק של החתונה של מיכל ויניב.
כך שכמה שבוכים ועצובים ,בסוף כולם שרים:
תגידו לה שיש בחור שמבקש להיות האיש הכי קרוב אליה" במזרחית וקופצים כמו משוגעים.
היום הלכנו בבוקר לאכול את הביגל המסורתי היהודי ,במקום כמה שיותר מטונף וכמה שיותר כשר...
ואח"כ אורי ,ליה ואני הלכנו לראות הצגה של רחוב סומסום במדיסון סקוור גארדן.
מסתבר שגם בניו יורק יש "ערסים".
אמא היספנית שישבה בשורה לפנינו קנתה לבנות שלה את המכשירים המהבהים ומרעישים המיותרים שמוכרים לפני הצגות
וכשביקשתי לפני ההצגה שהבת ההיספנית הקטנה שלה תסגור את זה ותפסיק לנופף את האלמנט מול העינים שלנו ,פן נלקה בהתקף אפילפטי.
היא הסתכלה אלי כאילו היא עוד רגע עולה עלי במכות,ממש הרגשתי בפסטיגל.
בקיצור,במקום להכנס לעימותים מיותרים עם "גזעים אחרים ומכוערים"(כמו שאחת מכן אומרת) העדפתי פשוט לעבור מקום...
אני חושבת שזה שיעור חשוב לבנות שלי על איך להמנע מעימותים
..ובמקביל לסנן מתחת לשפם"בת זונה ,הלוואי שהמכשיר המהבהב שלך יהיה מהפס ייצור הדפוק שמיד אחרי ההופעה נגמרת לו הבטריה
זהו,חזרנו הביתה ,מקלחות ולישון.
שפוכה,
מנסה שוב להתקין אוטוקד,
מחר סיסיליה באה!!!
מתלבטים עם לקנות כרטיסים ללידי גאגא
מזל טוב לנשיא אובמה,לכבוד יום ההולדת המדומה שלו.
נשיקות
הילה
מה נישמע?עוד יום לחופש של הבנות.
נוסף על ה"סאנדיי"מחר יש חג ("פרזידנטס דיי"), שזו בעצם מסיבת יומהולדת לכל הנשיאים של ארה"ב
תחשבו על חג מקביל בארץ שבו חוגגים יומהולדת למשה קצב.
מה היתם מכניסות לשקיות הפתעה?
בכל מקרה ,זאת עוד הזדמנות לסיילים וחגיגות.
ביום חמישי היה יום שימשי וחם ראשון (חם=אפשר ללכת ברחוב בלי לקבל כווית קור)
אז יצאנו לכוון העיר כדי ללכת למוזאון ל"נשיונל היסטוריה",בדרך הבנות ראו גן שעשועים והעיניים שלהם נדלקו
בסוף נשארנו שם שעתיים ואח"כ הלכנו לאכול במסעדה לצמחונים או מה שנקרא פה וויגאן,שזה "צימחוני קיצוני"(הסברים אצל גלית).
ניסינו לזרום עם זה אבל בשלב הקינוחים על בסיס סויה כבר אי אפשר היה להעמיד פנים שזה טעים.
הילדות אכלו נגיסי סויה -"שניצלונים". במסגרת התוכנית לשיתוף פעולה המשפחתית שלנו אורי הסכימה לציין שיכול להיות שזה מזכיר לה עוף.
שבת היתה רגועה ,יעל באה עלינו ובבוקר הינו מוזמנים למשפחה מהשכונה.ו
הגענו לאחוזה ענקית,עם אולם ספורט אולימפי וברכה מקורה במרתף, אבל אנשים צנועים ומיוחדים.יש להם 6 ילדים והם גרים בתוך הטירה הזו
בסוג של סגפנות נזירית.
כל הארוחה חשבתי לעצמי: "שעמית כבר יגיד משהו" כי כמה שאני אתאמץ בסיטואציות כאלה האנגלית שלי נהיית עילגת
ואני לא מצליחה להוציא משפט אחד בלי להיתקע.
גם לא ממש היה נעים שאורי אמרה:"אמא האוכל ממש מגעיל,אין לי מה לקחת" ,זה לא היה נראה לי הרגע המתאים להסביר לה שהם מבינים עברית.
למרות שבעיני הסלט אבוקדו ואשכולית אדומה היה מצויין,אבל אני יכולה להבין למה הבנות שלי לא נגעו בזה.
ליקוש היתה קצת מסכנה,היא חיכתה ללכת לחברים האלו שלושה ימים.היא לא הפסיקה לדבר על זה,
כי סוף סוף הולכים לחברה מהגן שלה.אבל כשהגענו היא לא הצליחה להבין מילה ממה שהיא אומרת והחברה די זנחה אותה.
הרגשתי שזה נגע לה בעצב חשוף וכל הדרך חזרה היא נורא בכתה ,בכי כועס ופגוע שלא יודע להגיד בגלל מה הוא בא...
במוצ"ש שי דוידוביץ שנמצא עכשיו בארה"ב קפץ עלינו והיה ממש כיף.
אני חושבת שזה פתאום הזכיר לאורי את הבית ובפעם הראשונה מאז שהגענו היא פרצה בבכי היסטרי של געגוע.
סיכום השבת:בכי...
מזל שיש לנו כבר מנהג קבוע-כל מוצ"ש רואים את הדיסק של החתונה של מיכל ויניב.
כך שכמה שבוכים ועצובים ,בסוף כולם שרים:
תגידו לה שיש בחור שמבקש להיות האיש הכי קרוב אליה" במזרחית וקופצים כמו משוגעים.
היום הלכנו בבוקר לאכול את הביגל המסורתי היהודי ,במקום כמה שיותר מטונף וכמה שיותר כשר...
ואח"כ אורי ,ליה ואני הלכנו לראות הצגה של רחוב סומסום במדיסון סקוור גארדן.
מסתבר שגם בניו יורק יש "ערסים".
אמא היספנית שישבה בשורה לפנינו קנתה לבנות שלה את המכשירים המהבהים ומרעישים המיותרים שמוכרים לפני הצגות
וכשביקשתי לפני ההצגה שהבת ההיספנית הקטנה שלה תסגור את זה ותפסיק לנופף את האלמנט מול העינים שלנו ,פן נלקה בהתקף אפילפטי.
היא הסתכלה אלי כאילו היא עוד רגע עולה עלי במכות,ממש הרגשתי בפסטיגל.
בקיצור,במקום להכנס לעימותים מיותרים עם "גזעים אחרים ומכוערים"(כמו שאחת מכן אומרת) העדפתי פשוט לעבור מקום...
אני חושבת שזה שיעור חשוב לבנות שלי על איך להמנע מעימותים
..ובמקביל לסנן מתחת לשפם"בת זונה ,הלוואי שהמכשיר המהבהב שלך יהיה מהפס ייצור הדפוק שמיד אחרי ההופעה נגמרת לו הבטריה
זהו,חזרנו הביתה ,מקלחות ולישון.
שפוכה,
מנסה שוב להתקין אוטוקד,
מחר סיסיליה באה!!!
מתלבטים עם לקנות כרטיסים ללידי גאגא
מזל טוב לנשיא אובמה,לכבוד יום ההולדת המדומה שלו.
נשיקות
הילה
