הי כולן,
אחרי האנרגיה הזו המצבר ביקש להתמלא.
אישי עובד ממש מול אחד המקומות המהממים בעיר אבל לא ביקר בו אף פעם, במקביל מוצגת שם תערוכה שמאד רציתי לראות, במקביל מישהי שמאד רציתי לשמוע העבירה שם הדרכה בעיברית. אז למרות שמקבילים לא נפגשים כופפנו אותם קצת.
הספריה של גי.פי.מורגן היא אחת הפנינים החבויות בעיר הזו. לרוב התיירים הולכים למוזאונים הגדולים ופחות מגיעים אליה, אבל היא מומלצת בחום.
אפילו עם מגיעים רק בשביל התצוגה הקבועה (הספריה עצמה) המראה מרהיב ובגלל שהכתבים בתיבות משתנים כל הזמן הפעם באחת התיבות היתה מוצגת סימפוניה אבודה של בטהובן בכתב ידו!
מורגן חלם ואהב את כל מה שכתוב, בטרוף! וזה התאים מאד לתערוכה שראינו: שהכתיבה, הטרוף והחלום היו מוטיבים המרכזיים בה.
Drawing surrealism היא הסתכלות על התנועה הסוראליסטית מפריז ועד אמריקה עם הבלחות מפתיעות בכל מיני פינות בעולם.
אבל השוס של כל הארוע הזה היתה המדריכה, עופרי כנעני. אני לא ציפיתי לקהל כל כך גדול אבל מסתבר שהבחורה היא כבר סוג של מותג.
קצת ״פרופסור מפוזר״ של אומנות מודרנית. מהרגע הראשון, כשהיא מתחילה לדבר במהירות האור, מרגישים שיש לה אהבה עמוקה ואנרגטית לאומנות. ההדרכה היתה מלאה באינפורמציה אבל גם אסוציאטיבית ולעיתים משוטטת למחוזות אחרים (לגמרי סוראליסטי). היה כיף ללמוד ממישהי עם כל כך הרבה ידע והבנה אמיתית של הסיבים הסמויים שמרכיבים את העולם הקסום הזה, שאני כל כך אוהבת. מומלץ למי שמגיע לעיר ורוצה חוויה אומנותית קצת שונה.
אגב, החלק השני של הקבוצה שלי ש״קצת״ פחות מתחבר לאומנות גם מאד נהנה בשעה הראשונה ואחר כך קצת איבד את הסבלנות ופרש למחוזות האיפון לברר מי היורשים של גי פי מורגן...
השבוע לימדתי את השיעור האחרון באומנות במסגרת תוכנית התנדבות בבית ספר. במשך השנה כל זוג הורים (בעיקר הורות) מלוות כיתה בתוכנית שנקראת ״ללמוד להתבונן״. השנה הנושא היה המופשט האימפרסיוניסטי של שנות ה50-60 באמריקה. בשיעור האחרון לימדנו על קלאס אולדנבורג שתערוכה שלו מוצגת ממש עכשיו במומה.
כבר מזמן אני רוצה לקחת את הבנות ביום ראשון ב10 בבוקר לסיור מודרך ש"מומה" מציע בחינם למשפחות. אבל תמיד יותר כיף להימרח ביום ראשון בבוקר...
הפעם זה היה ממש פשע לא לקחת אותם. גם בגלל שהן למדו על האמן הזה ממש עכשיו וגם בגלל שאיזה ילד לא רוצה לראות גביע גלידה בגודל של משאית...
הסיור היה מקסים. מותאם בדיוק לגילאים מבחינת התוכן והזמן.
בסוף הסיור מקבלים ״כרטיס כניסה משפחתי״ לפעם הבאה. שבמונחים של תעריפי הכניסה למומה זה מאד משתלם!
הסיור מתקיים כל שבוע ואפשר לבדוק את הנושאים המתחלפים דרך האתר של המוזאון.
וכיוון שסוף סוף מזג האויר משתפר אפשר לצעוד אחרי המוזאון לפיקניק בפארק...
"חתן כלה" קצת מוזרים
ערמת ילדים
האביב כאן!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה