הי כולן,
עם הזמן גיליתי שיום ראשון מקרין על מה שקורה במהלך השבוע, לפחות החלק הראשון שלו.
אני אוהבת שיש לנו תוכנית (שליטה, כבר אמרנו?!) גם עם התוכנית היא להשאר בבית או לעשות סידורים ,לא לבזבז את ״היום מתנה״ שלנו.
בגלל שבאופן פלאי מזג האויר עוד מאפשר יציאה מהבית בלי להפוך לארטיק, נסענו שוב צפונה לגלות את המקומות המדהימים שנמצאים ממש ממש קרוב.
נסענו לסכר בקורטון (New Croton dam) וזה הרגיש כמו קפיצה לחופשה בארץ אחרת.
השלכת הממיסה הזו, אין ספק שזאת העונה האהובה עלי בשנה. כשמתחלפות העונות בניו יורק ובמיוחד הסתיו החושים מתחילים להתעורר: מריחים, שומעים,ממששים וטועמים את זה...
כל ערב בסביבות 5:30 כשאור מתחיל להתרכך ולהעלם לאט אני יוצאת החוצה (ומנסה לשכנע את אחת הבנות להצטרף אלי) ופתאום קורה קסם! העלים הופכים למוזהבים ומוקפים אלומת אור שעוטפת אותם. השבוע הקטנטונת שאלה אותי עם זאת אבקת פיות :-).
בכלל, אנחנו נכנסנו חזק לעניין הפיות כי ל״מרכזית״ נפלה שן ראשונה וזאת היתה התרגשות גדולה שגררה: מסיבת שן,ארוחת שן ומתנת שן ועכשיו שהצבנו רף גבוה לעניין השיניים אני מקווה שגם לה קצת ימאס אחרי ה2-3 הראשונות.
בדרך גם הספקנו להיות בהופעה של עידן רייכל שהשקיע בהפקה עם עשרה נגנים ושלושה זמרים מ"הפרויקט" שהעמידו את כולם על הרגליים. בקיץ קניתי את הדיסק החדש שלו ובשבוע האחרון זה פס קול שמתנגן לנו ברקע של הסתו.
מה שהיה בילדותינו
מה שהפכנו להיות
תקוות גדולות נשאה הרוח
חזרה שלכת זכרונות
וכל דבר אז בי נוגע
כל נפלאות היום
אז בואי ועמדי לרגע
עכשיו קרוב,עכשיו קרוב
(מתוך השיר" עכשיו קרוב". מילים ולחן:עידן רייכל)
מאד סתווי לדעתי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה