עוד חוזר הניגון

הי כולן,

 

עברה שנה? לא יאמן.
 

חבל לי שלא כתבתי כי הבלוג הזה הוא סוג של יומן שאני מקווה שיהיה לנו כיף לחזור אליו ולהזכר.

אבל זאת היתה שנה עסוקה ומעניינת ומלאה בשינויים שדרשו את תשומת ליבי.

 

עכשיו כשהחורף בוודאות מאחורינו כולם מתחילים להתעורר, לחייך ולצאת לרחובות (בשבועות האחרונים של החורף אנשים פשוט בכו בסאבוואי מרוב דכאון).

 

כבר שתלנו את הגינה שלנו, חזרנו לצאת מהבית בימי ראשון בלי לחשוב פעמיים והילדות כבר סופרות את השבועות לסוף הלימודים...

 

בגלל שבזמן האחרון הרבה אנשים שואלים אותי על הצגות בברודוי אני אכתוב על אלו שאנחנו ראינו השנה ואלו שאני ממש רוצה ועוד לא יצא:

 

1. קברט- המופע הכי טוב שראיתי בברודווי אי פעם! מכמה סיבות: קודם כל למי שלא מכיר את הסרט או את ההצגה ורואה אותה בפעם הראשונה היא פשוט מצמררת. ויש את אלן קמינג שהפך לאובססית הסלב החדשה שלי (במיוחד עכשיו שאנחנו צופים אדוקים של "האישה הטובה"). שחקן שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים, הוא פשוט מהפנט. גם כשבתפקיד סאלי בולס שחקניות הוליוודיות נוצצות הן מחווירות לידו ( ראיתי את ההצגה פעמיים פעם אחת עם מישל וילאמס ובפעם השניה עם סיינה מילר שהיתה הרבה יותר טובה בעיני). היא ירדה לא מזמן אחרי שרצה שנה בערך, אבל הייתי עוקבת לראות עם היא תחזור או מוצאת הקלטה עם אפשר...

 

2. איש הפיל - הסיפור העצוב ומלא התקווה של יוסף מריק שאותו משחק בראדלי קופר ההורס (מה שלא כלכך בא לידי ביטוי בהצגה). הצגה רהוטה וכתובה היטב שהתפאורה המינימליסטית והצנועה שלה נתנו מקום לדמויות המורכבות.

 

3. שיקאגו- אין מה להרחיב, כולם מכירים את הסיפור... לא אינטליגנטי מידי, לא יומרני מידי, הכרטיסים לא יקרים מידי. עלילה מהודקת עם מוזיקה טובה ופשוט כיף לצאת ולזמזם את השירים כל השבוע שאחרי...לא עם ילדים!!!

 

4. BOOK OF MORMON- למי שאין בעיה עם טקסטים מאד מהירים באנגלית זאת אחת ההצגות הכי מצחיקות שראינו פה. ההצגה הכי לא פוליטקלי קורקט בברודוי.

 

5.לה בוהם ודון קרלו - אין לי נטיה טבעית ללכת לאופרה אבל בזכות חברה מוזיקאית בחסד, אסתי שוורץ, אני התחלתי ללכת ולהנות. לה בוהם של פוציני היתה המשך קליל למאדם באטרפלאי. אבל כשהגענו לדון קרלו של ורדי זה היה המבחן האמיתי. אופרה של שלוש שעות אחרי יום עבודה...אני מודה שבמערכה הרביעית כבר הייתי די באאוט. ללכת להופעה במרכז לינקולן זאת תמיד חוויה במיוחד בבניין האופרה המרהיב.

6. רקוויאם של ורדי :ורדי בטראזין. תוכנית מרגשת על גטו טראזינשט בהפקה של מורי סידלין. זאת תוכנית שמאד מתאימה בעיני  לחשיפה קצת יותר מעמיקה של מתבגרים לשואה.

7. הבנות ראו את מטילדה עם סבתא ומאד מאד נהנו.


Add caption

מה אני ממש רוצה ולא יצא:

אלאדין -עם הילדות

המקרה של הכלב בשעת לילה מאוחרת

 

המלך ואני- החזרה לבמה של ההפקה האגדית הזו עושה הרבה באזזזז

מאמא מיה- לפני שזה יורד. כי בחופשת פסח כשנסענו 16 שעות(כן באמת) לאורלנדו השמענו לבנות כל הדרך את אבבא ונראה לי שיהיה מגניב לקחת אותן להצגה- אולי נלך לכבוד סיום הלימודים.

שיקספיר בפארק- זהו, השנה אני חייבת ללכת. למרות שזה מחייב עמידה של כמה שעות טובות בתור נראה לי שזאת חוויה ניו יורקית שאי אפשר לוותר עליה. עכשיו שכתבתי את זה חובת ההוכחה עלי.

נשיקות בנתיים