בודקת כל בקר.
מי צמח, מי נפל,
מי צריך קצת חיזוק וקושרת בעדינות לעמוד כדי שיגדל לכוון השמש ולא יחפש גומחות אפלות ,שאולי מעניינות, אבל לא תורמות באמת להתפתחות.
מצטערת על אלו שלא מחזיקים מעמד, אוספת אותם ומחזירה למיכל המיחזור. כי גם לאלו שהתנתקו יש הזדמנות שניה ומעגל שאפשר להשלים.
כמה אבסורדי שהייתי צריכה לעזוב את ישראל כדי להפוך לחקלאית בקטנה. אמנם יש לנו רק גינת ירק פצפונת בחצר שיש בה: חציל, מלפפון, פלפל, מלא עגבניות, לבנדר והמון תבלינים טריים ומריחים.
זאת גינה ניסיונית, כדי להראות לבנות שמלפפונים לא גדלים על המדפים בסופר. הן לקחו תורות בהשקייה, הלכו לבדוק כל בוקר אם יש עגבניות בשלות ,שעושות ריח של שמש בידיים, וחזרו עם קערות מלאות בגאווה.
יש משהו מאד מרגיע ומספק בקצירת הפרות הזו. לראות ולטפח מעגל חיים שלם שמגיע לבשלות ולסיום(בסלט של ארוחת הערב).
בייבי חציל
אז לקראת השנה החדשה (ששוב כבכל שנה מצטרפת ליומהולדת האישי שלי) אני מאחלת לכולנו שתהיה שנה של ״ריח של שמש״, של מעגלי חיים שלמים ומלאי סיפוק, שנה של קטיפת הפרות אבל גם ובעיקר של שתילה של זרעים חדשים. כי כמו שאומר חנן הגנן: " בתוכם חבוי מטמון"...
שנה טובה, מתוקה ובריאה לכולן!!
.jpg)
