ב"ה
הי כולן,
ניו יורק לובשת חג...הכל נוצץ ,מואר ומלא במבצעים שאי אפשר לסרב להם.
כשחושבים על העיתוי בלוח השנה ,אין דבר יותר הגיוני מלחגוג חג משפחתי ,מכונס,סביב האח יותר מהתקופה הזו. שוב ההבנה שמזג האויר הוא לא רק משהו שעוקבים אחריו בחדשות של שמונה ,אלא אורח חיים. יש משהו "חקלאי" בתפיסה הזו של עונות השנה, שבגלל המנעד הדל של העונות בארץ קשה לתפוס את הפערים בטמפרטורה שבאופן טבעי גוררים שינוי בדפוסי ההתנהגות.
בשבוע האחרון הטמפרטורות צנחו,כבר יותר קשה להסתובב בחופשיות ברחובות בלי להרגיש שהאף עומד לנשור עוד רגע. או שיש לך נזלת ,אבל קצת מפחיד להוציא את היד עם הטישו מהכיס.
מצד שני להסתובב בתקופה הזו ברחובות מנהטן זה כמו להסתובב בלונה פארק לאוהבי נצנצים(אני!!!).
האווירה בעיר מחשמלת, חלונות הראווה כאילו לקוחים מתוך חלומות של הוזים. שמצליחים להוציא לפועל קרקסים ופעלולים מעבר לכל דמיון. עמדתי לפני שבוע בחלון של "אנטרופולוגי" בצלסי וצילמתי את התגובות של העוברים ושבים לתצוגה: הפתעה,חיוך,צחוק,עצירה. כל כך עירוני ,כל כך המוני, כל כך פרטי,כל כך ניו יורק.
שיווקית גורמים לנו להאמין שאם נקנה משהו בחנות הזו תחושת הפלא תלך איתנו הביתה, בשקית. אני לא יודעת מה איתכם...עלי זה עובד. מזל שאני לא חוגגת את קריסמס באמת (חייבת להודות שהתפתתי לקנות כמה קישוטים שהיו מיועדים לעץ אשוח,והתאימו לי בול לחדר המשחקים של הבנות).
ויש עוד מלא הפתעות מענינות בכל פינה ולקראת החגים:
רכבת הפלאים בגנים הבוטניים- מסוג הפעיליות שמגיעים אליהן רק עם יש ילדים. נסענו לקראת הצהריים כדי שנוכל לראות את התצוגה מוארת. התערוכה היא סוג של "מיני ניו יורק" שבנויה רק מעצים/עלים/חלקי צומח. בין כל אלו יש מסלולים של פסי רכבת שעליהם נוסעות קרוניות מתומאס הקטר ועד האוריינט אקספרס.
הבית של ראש העיר בגדות הנהר- הצטרפתי לאלישבע לסיור הזה ביום גשום במיוחד.כל ראשי העיר גרו כאן, חוץ מהנוכחי שיש לו טירה משלו. בזכות זה אפשר לעלות לקומה השניה ולראות את חדרי המגורים וההסבה הפרטים של ראשי הערים של ניו יורק. מעבר לאדריכלות הפשוטה יחסית ולבחירות העיצוביות של השיפוץ האחרון. מעניין לראות אילו ספרים מוצגים בחדרי הישיבות הפעילים ושבסך הכל המבנה והמגורים די צנועים למה שנחשב המעון הרישמי של התושב מס' 1 של ניו יורק.
גן שעשועים במוזאון החדש- יום שישי בבוקר. שבת כבר היתה מוכנה (בגלל העוזרת הלחוצה ששומרת שבת-סיפור לפעם אחרת).שיכנעתי את יעל לקחת בוקר חופשי מהלימודים ולרדת למוזאון החדש.כמובן שאי אפשר תרבות בלי בלתאזר. ישבנו על הבר עם ה"סטיקי באן" וכמו תמיד התחלנו בציד סלברטאים...אחרי רבע שעה התיישב לידינו בבר ה"אסי דיין" של "בטיפול"האמריקאי. מה שמחזק את כלל הברזל שלנו: בבלתאזר תמיד פוגשים מפורסמים.
במוזאון החדש מציג HOLLERתערוכה מטורללת שבתרגום חופשי קוראים לה:התנסות –חוויה. אכן חוויה להתגלש מקומה רביעית לשניה בתוך המוזאון בתוך שק תפוחי אדמה כשציפורים בקלובים מציצות ככל שצורחים חזק יותר בירידה. אגב,הן ממש השתוללו כשאני התגלצ'תי.
הדוכנים לקראת החג ביונין סקוור ובריאנט פארק-נו טוב,עוד קצת שופינג לקראת החגים.
נשיקות,
הילה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה