כך נראה החנוכה הראשון שלנו עם סביבון שמראה ״ש״ במקום ״פ״.
נר ראשון-
השכנים הצטרפו להדלקת נרות נטולת גלוטן. אני הכנתי לביבות (רגילות ותירס) ושרה הכינה סופגניות צבעוניות שהיו מקסימות ובכלל לא מורגש שלא היה בהן קמח. שיחקנו טריוויה חנוכה וכמובן שהילדים הביסו את ההורים.
נר שני-
הינו מוזמנים להדס ודני יחד עם משפחת פרידנברג-שרבט. למרות מגבלות הכשרות הורם ערב טעים ומקסים. הדס היא ״אישה מגנט״ שמצליחה לחבר אנשים ולדאוג שהאווירה תהיה נינוחה,גם כשעדר בנות מפרק לה את הבית...
נר שלישי-
הדלקת נרות אצלינו. כל אחד הביא משהו: היתה לזניה, פשטידת תפוחי אדמה, ראפ טונה אגדי, מלא מלא מלא ילדים, סלטים וכמובן לביבות בשלושה צבעים(רגיל,כתום,וירוק).
היה ״בינגו לטקה״, משחקי סביבונים על דולרים של מונופול, נגינה בצלו בחסות משפחת שוורץ ובכלל בלאגן ענק וכיף שהיה שווה את זה לגמרי.
נר רביעי-
שישי בערב.הלכנו לישון ב8:00 ,השבתות המוקדמות האלו זה משהו...
נר חמישי-
נסענו להדליק נרות עם משפחת אקרמן.הכל היה מתוקתק ויפיפה. איזה כיף היה להשתרע על הספה, לראות עם הילדים את the sound of music ולשיר את כל השירים בקולי קולות.
נר שישי- גם היה קריסמס
היה לנו lazy Sunday מכל התכנונים יצא שבסוף בילינו יום בבית בפיגמה, אפילו נחנו צהריים. היה כל כך קר בחוץ שממש לא התחשק לאף אחד להוציא את האף מחוץ לדלת. התכרבלנו כולנו על הספה וראינו סרט. לקראת הערב התחלנו להתכונן למחר...והשכבנו את הבנות לישון מוקדם.דילגנו על הלביבות...
נר שביעי-
קמנו ב5 בבוקר ליום סקי. נסיעה של שעתיים לאתר מחוץ לעיר,להתחיל להרגיש את השלג ולפתוח את העונה. הבנות היו בשיעורים במשך היום וממש נהנו. ליה עשתה סקי פעם ראשונה,והפתיעה אותנו לגמרי שביקשה לחזור לשיעור אחרי הפסקת הצהריים ( מאז היא קמה כל בוקר ושואלת עם נוסעים לסקי?!). מרגישים שההבנה של השפה מקלה על הלימודים (עד היום אורי למדה סקי בגרמנית:-)).
ורק רונוש לא הסכימה להשאר עם כל הילדים בגילה בביביסיטינג. אז עמית החליט לעשות את הדבר האחראי וההגיוני,הוא שם עליה סקי ועלה איתה להר.אני לא בטוחה עם היא נהנתה יותר מהספורט או מכל התגובות הנלהבות שהיא קיבלה מהסביבה, מה שבטוח שלעמית היתה התכווצות שרירים מטורפת בערב.
יצאנו ב5:08 מהאתר, ב5:09 כולן כבר נרדמו. ב7:30 הינו בבית,כולל עצירה בסטרבקס.עייפים מאד מאד אך מרוצים.
נר שמיני ואחרון-
הדלקת נרות אצל טלי ואייל. הבנות מאד התרגשו לראות את רומי ודיברו על זה כל היום. ההורים של טלי ואמא של רויטל פה וזה בהחלט העצים את החוסר שלנו בסבתא וסבא נוכחים...אבל קיבלנו משלוח לחנוכה. היה ערב מושקע וטעים בטרוף.כמו שאומרים-צריך לפרוש בשיא.
בסוף החגיגה המתמשכת הזו מתגלה, שלמרות שקשה להיות רחוקים מהמשפחה בחגים ,במיוחד בחנוכה (ותודה לדוד יניב על ריבוי התמונות בפייס) משהו אחר מתרקם, חללים מתמלאים, הנרות מודלקים ומציפים באור...
עכשיו יש לבנות שבוע חופש עד new years.
נראה עם הרוח האופטימית הזו ומצבור הלביבות יחזיקו אותי בחתיכה אחת עד סוף השבוע...wish me luck
נשיקות,
הילה.
