מסורת

כמידי שנה יצאנו לקטיף התפוחים המסורתי בסתו. 

הפעם החלטנו לנסות מקום חדש שקיבל המון המלצות ...

כשהגענו הבנו מיד שהם כנראה כתבו את הביקורות לעצמם. היתה נפילה! מהרגע הזה אפשר היה לזהות את הסיטואציה כהזדמנות חינוכית (מה שיוצא אני מרוצה, העיקר שאנחנו ביחד...) וססמאות כגון אלו. או לבחור בדרך של פרצופי תחת עצבניים וחוסר שלווה מכל דבר שלא מושלם!
מעניין במה בחרנו... מה שבטוח שחינוכי זה לא היה.

לסיום החלטנו שכדי להרגיע את הרוחות הכי טוב לעשות משהו שדורש מינימום אינטראקציה ומקסימום בהיה במסך. הלכנו לסרט "מלון טרנסילבניה 2" וכולם נרגעו.

 

          כל שנותר הוא ללקק את הפצעים ואת עוגת התפוחים המהממת שהכנו כשחזרנו הביתה.

          

חג שמח!