הי כולן,
אז עם החיים הם מסע,
וכל המעבר שלנו הוא סוג של הרפתקאה, השבוע באמת חשבתי שאולי קניתי
כרטיסים ללונה פארק הלא נכון.
עמית טס לארץ במוצאי שבת,משהו של הרגע האחד לפני אחרון.
את יום ראשון העברנו בזבד הבת של אריאל וענת. היה טקסט מדוייק ואווירה
כפית. הילדים רקדו והשתתפו בטקס חוץ מרונה שהתעקשה לעמוד ליד הברזיה
וליצר את ״פונטנה דה טרווי״ באמצע הברונקס. ובסוף גם לקפוץ למים...
יום שני בבוקר ואסתר לא מגיעה.זאת בטח טעות,הרכבת נתקעה, סבתא שלה מתה!
אחרי ברור ארוך הסתבר שהיא באמת לא מגיעה וגם לא תגיע יותר.ופשוט לא היה
נראה לה הכרחי להודיע.
בהתחלה לקחתי את זה אישית :קניתי לה את החלב שהיא אוהבת,אמרתי לא לעבוד
קשה מידי ושהכביסה תחכה למחר,הכנתי לה צהריים. אבל אני מבינה משיחות עם
הסובבים שזאת המנטליות ושלא לקחת לריאות...
מעייף לנסות להסתכל על הכל בצורה חיובית,ללמוד מכל התנסות ולהפיק ממנה את
המיטב,הרבה יותר קל לרחם על עצמך ולבכות.
אז זה מה שעשיתי ביום שני,האמת שגם בשלישי ורביעי אבל אז כבר שילבתי גם
כביסות וספונגה.
אז עם תהיתם למה הילה עברה לאמריקה,אני מגשימה את יעודי בתור "מנהלת משק
בית" או בקיצור מנקה.
בדרך גם התרוקנתי מאנשים מסוימים ובמקביל גיליתי שעל כל שואב אנרגיה
מופיעים לי פתאום מטעינים חדשים
ומופלאים.
אני מקווה שבפעם הבאה יהיה לנו קצת יותר מזל...
ושהדאגה הזו תגיע לסיומה .
משתדלת להשאר חיובית ולהסתכל כל הזמן על ה״שבט״ המתוק שלי ,כי בינינו הן
השורדות האמיתיות!!
מחכות לאבא שיצטרף לגונגל...געגועים
נשיקות לכולכן, חושבת עליכן המון
המעגל הזה מאד חסר לי.
הילה
אז עם החיים הם מסע,
וכל המעבר שלנו הוא סוג של הרפתקאה, השבוע באמת חשבתי שאולי קניתי
כרטיסים ללונה פארק הלא נכון.
עמית טס לארץ במוצאי שבת,משהו של הרגע האחד לפני אחרון.
את יום ראשון העברנו בזבד הבת של אריאל וענת. היה טקסט מדוייק ואווירה
כפית. הילדים רקדו והשתתפו בטקס חוץ מרונה שהתעקשה לעמוד ליד הברזיה
וליצר את ״פונטנה דה טרווי״ באמצע הברונקס. ובסוף גם לקפוץ למים...
יום שני בבוקר ואסתר לא מגיעה.זאת בטח טעות,הרכבת נתקעה, סבתא שלה מתה!
אחרי ברור ארוך הסתבר שהיא באמת לא מגיעה וגם לא תגיע יותר.ופשוט לא היה
נראה לה הכרחי להודיע.
בהתחלה לקחתי את זה אישית :קניתי לה את החלב שהיא אוהבת,אמרתי לא לעבוד
קשה מידי ושהכביסה תחכה למחר,הכנתי לה צהריים. אבל אני מבינה משיחות עם
הסובבים שזאת המנטליות ושלא לקחת לריאות...
מעייף לנסות להסתכל על הכל בצורה חיובית,ללמוד מכל התנסות ולהפיק ממנה את
המיטב,הרבה יותר קל לרחם על עצמך ולבכות.
אז זה מה שעשיתי ביום שני,האמת שגם בשלישי ורביעי אבל אז כבר שילבתי גם
כביסות וספונגה.
אז עם תהיתם למה הילה עברה לאמריקה,אני מגשימה את יעודי בתור "מנהלת משק
בית" או בקיצור מנקה.
בדרך גם התרוקנתי מאנשים מסוימים ובמקביל גיליתי שעל כל שואב אנרגיה
מופיעים לי פתאום מטעינים חדשים
ומופלאים.
אני מקווה שבפעם הבאה יהיה לנו קצת יותר מזל...
ושהדאגה הזו תגיע לסיומה .
משתדלת להשאר חיובית ולהסתכל כל הזמן על ה״שבט״ המתוק שלי ,כי בינינו הן
השורדות האמיתיות!!
מחכות לאבא שיצטרף לגונגל...געגועים
נשיקות לכולכן, חושבת עליכן המון
המעגל הזה מאד חסר לי.
הילה